טראמפ מול מאסק: האם האגו של המיליארדרים האמריקאים מסכן את עתיד נאס"א?

בתוך הסכסוך המתפרץ בין טראמפ למוסק שיכול לזעזע את תוכנית החלל של אמריקה עד לבסיסה

מלחמת טוויטר בין טראמפ למוסק כמעט גרמה לגל של כאוס בתוכנית החלל. עד כמה ארה"ב באמת תלויה ב-SpaceX?

העולם צפה בעוד סכסוך מקוון מאוד פומבי בין הנשיא לשעבר דונלד טראמפ וטיטן הטכנולוגיה אלון מוסק, אשר איים לערער את השאיפות החלליות של אמריקה החודש. היריבות שלהם התגברה במהירות ברשתות החברתיות, משגרת איומים, מוחקת פוסטים ומושכת מיליון עינויים כשעתידם של SpaceX ונאס"א נתלה באוויר.

טראמפ השתמש בפלטפורמת Truth Social שלו כדי לתקוף את מוסק, והצהיר כי ארה"ב יכולה לחסוך "מיליארדים ומיליארדים" על ידי הסרת סובסידיות וחוזים של SpaceX. במהלך הפתעה, מוסק איים "להשתיק" את החללית החיונית דרגון בזמן אמת ב-X (לשעבר טוויטר)—פוסט שנמחק בעצם לאחר פיצוץ ציבורי.

בתוך שעות, מוסק חזר בו בקריאות להרגע, אך המסר היה ברור: במוקד הכוח של החלל האמריקאי, מספר מילים אימפולסיביות מאחד מהדמויות הללו יכולות לגרום לזעזועים בתעשייה ובממשלה כאחד.

שׁ: איך סכסוך אחד הראה את האיזון השברירי בתעשיית החלל של אמריקה?

ההובלה של אמריקה בחלל אינה תלויה כבר רק במדעני רקטות. ההגנה והחלל של המדינה תלויים במערכת היחסים לפעמים סוערת בין שני טיטנים מיליארדרים: דונלד טראמפ ואלון מוסק.

SpaceX, שהוקמה בשנת 2002, הפכה מסטארט-אפ מהפכני לבסיס של נאס"א, הפנטגון ואפילו מבצעי אינטרנט גלובליים. עם 485 שיגורים של פאלקון 9 מאז 2010, הרקטות שחוזרות על עצמן של החברה הפכו לסוסי עבודה—מעבירות הכל החל מלוויינים צבאיים ועד אוכל לאסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית (ISS).

חוזים אינם בתחום בלעדי של נאס"א. כוח החלל של ארה"ב העניק ל-SpaceX חוזה מדהים בגובה 5.9 מיליארד דולר, בעוד התלות הצבאית ב-Starlink נמשכת על פני 50 פיקודים לתקשורת לוויינית. לפי גוון שוטוול, נשיאת SpaceX, העבודה הממשלתית של החברה בגובה 22 מיליארד דולר היא "עבודה קשה שעשויה" וניצחה בזכות merit תחרותית.

עם זאת, כפי שהראה הסכסוך החברתי בין טראמפ למוסק, כל זה עשוי להתבסס על גחמותיהם של שני אנשים בלתי צפויים.

האם SpaceX—או מוסק—באמת יכולים להחזיק את תוכנית החלל של אמריקה בנעילה?

הדומיננטיות של SpaceX אינה מונופול שנועד כך, אך כשמתחרים מתמוטטים, השוק נראה כך. הקפסולה "Starliner" של בואינג, שנועדה להיות גיבוי חיוני, נעצרה—מה שהשאיר אסטרונאוטים תקועים במשך חודשים והציף את הביטחון. בלו אוריג'ן של ג'ף בזוס הצליחה לבצע רק שיגור מסלול חלקי אחד ב-2025 עם הרקטה New Glenn, עדיין רחוק מלהתחרות ברשומות השיגור של SpaceX.

אם הקשרים יתדרדרו לחלוטין, פעילות החלל הגדולה של ארה"ב—שיגורי צוות, הפעלת לוויינים, נחיתות על הירח—עשויה לחוות הפרעה משמעותית. החלטה whimsical ממוסק, תיאורטית, עשויה להשהות או להפוך את המשימות. מצד שני, פקודה נשיאותית אחת עשויה לאיים על מימון, להכריח מו"מ על חוזים, או לנסות להדיר את SpaceX—אף על פי שמומחים טוענים שהליכים כאלה יהיו נתונים לאתגרים מוסדיים וחוקיים גדולים.

מה הלאה: איך תחום החלל ימנע התמוטטות של מיליארדרים?

עם חוזים חדשים ב-2025, ונאס"א בוחרת את Starship כדי להנחית אסטרונאוטים על הירח מאוחר יותר בעשור הזה, התלות בחברת מוסק רק הולכת וגדלה. SpaceX גם אחראית להורדת המסלול של ה-ISS בסיום הריצה המפוארת שלה בשנת 2030. בינתיים, שינויים פוליטיים – כמו משיכת המועמדות של בעל ברית מוסק, ג'ארד אייזקמן, לתפקיד מנהל נאס"א – מאותתים על מערכת יחסים הן של העסקים והן סוערת.

למזלנו, קיימים מספר כוחות מעצבים: משקיעים ב-SpaceX, לקוחות anxious, וחוקקים מקליפורניה, טקסס ופלורידה (חוף הרקטות של אמריקה) מחזיקים בכוח כלכלי ופוליטי. ייתכן שראשי קרות ימשיכו לה prevail—אך הסיכון נשאר כל זמן שאנשים נועזים מניעים את מדיניות החלל לא פחות מהמדיניות עצמה.

איך לזהות את הסימנים: מה על נאס"א, משקיעים, והקהל להסתכל עליו?

• רטוריקה גוברת ברשתות החברתיות מאנשים מרכזיים
• שינויים בחוזים או הפיכות מדיניות מנאס"א או מהבית הלבן
• הופעת מתחרים חדשים, ברי קיימא — תפקיד שבלו אוריג'ן עדיין מקווה למלא
• הגברת בדיקה של הקונגרס או התערבות

לפרטים נוספים בתחום הטכנולוגיה והחלל, עקבו אחרי נאס"א, SpaceX, ולחדשות רחבות יותר, בקרו ב-CNBC.

שמרו על עירנות: העתיד החללי של אמריקה תלוי ביותר מעוד ברווזי מיליארדרים.

בדיקה: הגנה על ההובלה בחלל של ארה"ב

• ניטור עדכונים מנאס"א והפנטגון
• עיקבו אחרי התקדמות המתחרים (בואינג, בלו אוריג'ן, אחרים)
• תמכו במדיניות שמחזקת תחרות ויציבות
• המליצו על שקיפות במערכת היחסים בין הממשלה ליזמים